<h1>עבוה"ק הארוך לרשב"א בית נתיבות שער שלישי</h1>
<h2>דף ג:</h2>
כתב הר"ש בן אדרת אפילו הוציאה במזיד מותר להחזירה לאותה חצר כדי שלא יניחנה ברשות הרבים ויבא לידי חיוב חטאת, ואם הוציאה במזיד מבעוד יום אסור להחזירה אפילו לאותה חצר שהרי לא יוכל לבא לידי חטאת. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער ז' סעיף י"ח).
<h2>דף ו.</h2>
כתב הר"ש בן אדרת כל עיר שיש בה פלטיה רחבה שש עשרה אמה אע"פ שהעיר דלתותיה ננעלות בלילה, דין העיר כרשות היחיד, הפלטיה שבה אינה יוצאה מדין רשות הרבים. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער א' סעיף ט"ו, וספר מזוקק שבעתיים הלכ' שבת פי"ד).
<h2>דף ז.</h2>
רחבה שאחורי הבתים שלא הוקף לדירה אם הוא יותר מבית סאתיים אסור לטלטל בה אלא בארבע אמות, היתה בת סאתיים או פחות מותר לטלטל בה. וכתב הר"ש בן אדרת שאין נותנין לה דין קרפף לאסור הטלטול מן הבית לתוכה או מתוכה לבית כשהוא בית סאתיים או פחות. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער ג' סעיף ג').
והר"ש בן אדרת העמיד הנוסחא הראשונה שבספרי הר"מ וכתב שכל בור וכל עמק שבכרמלית הואיל והמים שבכרמלית צפין עליו הרי הוא ככרמלית ואפילו הוא ברוחב מאה אמה, אבל בור שהוא ביבשה בכרמלית אם יש בו שיעור רשות היחיד שהוא גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים דינו כרשות היחיד. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער ראשון סעיף ה', וספר מזוקק שבעתיים כת"י הלכ' שבת פי"ד).
<h2>דף ח.</h2>
והר"ש בן אדרת כתב כיון שרבים מכתפים עליו חשוב הוא כארבעה כדרך שאמרו ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה לפי שדרך בני אדם להניח כליהם בידיהם. ועוד כל שמכתפים עליו רבים הרי החשיבוהו ומחשבתם עושה אותו מקום חשוב כדרך שאמרו בזורק ונח בפי הכלב או בפי הכבשן. וכתב הר"ש בן אדרת כשאמרו שעמוד תשעה דינו כרשות הרבים במה דברים אמורים בשידוע בודאי שרבים מכתפים עליו, אבל אם אין רבים מכתפים עליו אינו כרשות הרבים [ומדברי הר"מ נראה אע"פ שאין מכתפין עליו כיון שדרכם לכתף על כיוצא בזה, ומאשר לא מצאנו בזה ראיה מבוארת דנין בו להחמיר]. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער א' סט"ז, וספר מזוקק שבעתיים כת"י הלכ' שבת פי"ד).
<h2>דף קא:</h2>
והר"ש בן אדרת כתב במזיד בישראל שיודע לגדור גדר אבל אם נעשית בשגגה בין בשגגת שבת וזדון מלאכה בין בשגגת מלאכה וזדון שבת אין זה במזיד ומותר אפילו לטלטל, שבמזיד אסור ולא מתכוין. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער ג' סעיף ט"ז).
<h2>דף קנג.</h2>
וכך דעת הר"ש בן אדרת שאע"פ שמנהיגה בקול אין כאן מחמר הואיל ונותנה כשהיא מהלכת ונוטלה כשהיא עומדת אין כאן מלאכה. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער ו' סעיף ה').
וכתב הר"ש בן אדרת כשנותנו לחרש שוטה וקטן נותן עליהם כשהם מהלכים ונוטל כשהם עומדים כדי שלא יהא כדבר אסור תורה, אבל בענין אחר אסור שהרי קטן שבא לכבות אין שומעין כשעושה על דעת אביו וכן אמרו לא יאמר אדם לתינוק הבא לי חותם הבא לי מפתח. (ספר הבתים, בית מנוחה שערי הוצאה ורשויות שבת שער ו' סעיף ה').
